המתח והשפעותיו 

רבות נאמר על מתח ועל השפעותיו, עשרות מחקרים בדקו את השלכותיו של המתח עלינו ומציגים את ממצאיהם באתרים אינספור ברשת. במאמר הזה אנסה לסכם מעט מהידע הקיים על הנושא.

נתחיל בשגרת חיינו. ימינו עמוסים באירועים, קשרים ומגעים בינאישיים המסבים לנו לא אחת אי נוחות ומתח: עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים בבוקר בבית עם הילדים והאישה או הבעל, בכביש בזמן הנהיגה לעבודה ובחזרה ממנה, בעבודה מול העמיתים והבוס, בערב שוב בבית...עם הילדים, עם בן/בת הזוג, מול הטלוויזיה בחדשות, לאור המצב הביטחוני, נוכח המצב הכלכלי ועוד, ועוד, וטרם הזכרנו את המשכנתא.

במדינה קטנה ורבת בעיות כמו שלנו לא חסרים מקורות וסיבות למתח. למעשה המתח הוא חלק אינטגראלי מחיינו ותהה הסיבה אשר תהה, הסיבות העיקריות למתח הן תגובות רגשיות למצבים שכיחים כדוגמת: לחצים בעבודה, בעיות ביחסים עם הקרובים לנו, קשיים כלכליים ורגשות שליליים מודחקים מן העבר הרחוק או הקרוב. אל מערך סיבות זה נוסיף את קיומם של גורמים פיזיולוגיים למתח כמו חשיפה לחום או קור, קרינה וזיהום סביבתי, מחלות, ניתוחים ופציעות. התוצר הסופי הוא שרשרת של תגובות פיזיולוגיות שעם הזמן הולכת ומעמיסה על הגוף מעבר למה שהאורגניזם מסוגל לשאת.

מהו מתח נפשי?  -התרגשות נפשית, דריכות, מתיחות; ציפייה, לחץ, כוננות, חרדה

מהו לחץ? - טרדה, מועקה, מתח; נגישה, דיכוי, כפייה כבישה, מעיכה, דחיסה, ציפוף, הידוק, כיווץ

פירושי המונחים מלמדים כי לא אחת מתח נפשי ולחץ הן מילים נרדפות.

כאשר המתח מתמשך מצטמצמת היכולת של הגוף הפיסי להתאים עצמו לגוף הנפשי / רגשי. על מנת להתמודד עם מצבי מתח מתמשכים, פונה הגוף הפיסי לניצול מוגבר של ויטמינים ומינראלים מהמאגר הזמין לו באורגניזם. ניצול תכוף זה גורם לדלדול של המאגרים בגוף וכתוצאה מכך לירידת איכות תפקודן של המערכות האחראיות על תגובת הגוף למצבי לחץ.

את התהליך הזה אנו מכירים במפגש עם תחושות של שחיקה ועייפות וכן במפגש עם מחלות שונות.

מחלות הקשורות ללחץ  כוללות בין היתר מחלות לב, מחלות הפוגעות במערכת הדם (קרדיו-וסקולאריות), מחלות של מערכת העצבים, מחלות הנובעות מלקות במערכת החיסונית, סרטן, מחלות במערכת הנשימה, הפרעות במחזור הנשי, מחלות במערכת העיכול במיוחד כיבים וסרטן המעיים.

הפגיעה המידית של מתח נפשי ולחץ מתבטאת בירידה משמעותית של תפקוד המערכת החיסונית שביטוייה המיידי הוא אלרגיות, הצטננויות וזיהומים תכופים. המתח הנאגר ברקמות השרירים של הגוף ומשפיע באופן ישיר על הגידים והרצועות. אלה בתורן, לוחצות את המערכת השלדית וגורמות למפגעים כגון: פריצות דיסק, פגיעות במפרקים ובסחוסים, אובדן מינראלים מהעצם המעלה את הסבירות לשברים, נקעים ופריקות.

בנוסף לפגיעה במערכת השלדית, משפיע טונוס השרירים באופן ישיר גם על האיברים הפנימיים: לחץ על הכבד והכליות פוגע ביכולת הגוף לסלק רעלים ביעילות ואלה מעלים את הסבירות להתפתחותן של מחלות סרטנית שונות.

בקצרה, מפורטות התגובות למתח והתגובות הפיסיולוגיות הנובעות כתוצאה מהם:

תגובות למתח

התגובות הפיזיולוגיות

חרדה

כעס ואגרסיביות

אפתיה ודיכאון

ירידה ביכולות התפקוד (זיכרון, ריכוז ועוד...)

האצת קצב חילוף החומרים

האצת קצב הלב

הרחבת האישונים, לחץ דם גבוה, הגברת קצב הנשימה

מתיחות בשרירים, הפרשה של אדרנלין ו-ACTH, הפרשה מוגברת של סוכר

אחת התוצאות של מתח מתמשך היא חרדה.

מידי שנה, גדל מספר האנשים המפתחים וחווים חרדה והתקפי פאניקה. במקרה הטוב מדובר בהתקפים חד פעמיים, במקרים אחרים התסמינים חוזרים ונשנים ועשויים להוביל להתמוטטות עצבים כללית.

במצבי מתח, לחץ הדם עולה ויכול להישאר גבוה במשך כל שעות היום מבלי שאף נרגיש בכך. זו הסיבה שלחץ דם גבוה נקרא גם 'הרוצח השקט'. ישנם מצבים בהם לא נחוש בלחץ אולם עצם קיומו גורם לעלייה בקצב לחץ הדם. במצב מתמשך של לחץ דם גבוה הדרך להתפתחות מחלות לב - קצרה. מחלות לב הן כיום גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.

ממתח לתסמונת אימה

תסמונת אימה עשויה להתעורר במצבים בהם אדם חש בסימפטומים פיזיולוגיים שונים שמעוררים אצלו מחשבות כגון 'משהו לא בסדר בגוף שלי' או 'משהו לא בסדר איתי'. מחשבות שליליות אלה מביאות אותו להאמין שהוא חולה למרות שבדיקות רפואיות לא יעלו שום ממצא פתולוגי. יחד עם זאת, אותו האדם אינו מדמיין את הסימפטומים הפיסיולוגיים המביאים אותו למחשבות השליליות. הלכה למעשה, גורם המתח לעליה בקצב לחץ הדם אשר גורם בשלב הראשוני להפרעות שאמנם אינן משמעותיות אבל מורגשות היטב כגון האצה בקצב הלב. כל הפרעה המתרחשת בלב מורגשת בצורה חזקה כאילו התבוננו על נמלה דרך זכוכית מגדלת. נשימות מואצות כתוצאה ממתח מאופיינות בהיותן נשימות שטחיות ופחות עמוקות, מה שמפחית באופן משמעותי את כמות החמצן בגוף. כמות חמצן פחותה בגוף מעוררת את התרחשותן של הפרעות שונות בלב - המורגשות אף בהיותן הפרעות קלות בלבד. כתגובת שרשרת, מצטברות חומצות לקטיות בשרירים בשל המחסור בחמצן ברקמת השרירים (חומצה לקטית היא תוצר של חילוף החומרים בתא במצב בו לתא אין מספיק חמצן והוא סופג בחזרה פחמן דו חמצני).

עליה בלחץ הדם, קצב פעולת לב מואצת, נשימות לא עמוקות הם חלק מן הסימפטומים הפיסיולוגיים המעוררים מחשבות שליליות. בעבור אדם שכבר פיתח נטייה לחרדה (אם כתוצאה מהמתח או מסיבות אישיותיות), קיומן של תופעות אלה רק מהווה תשתית פורייה לייחוס חשיבות מוגברת ואף מופרזת ולהגיית מחשבות שליליות כמו: "אני חולה" או "יש לי בעיה רפואית". מכאן, הדרך לתסמונת האימה קצרה: הפחד מזין את המתח - המתח מזין את הפחד. התופעות הפיזיולוגיות יתגברו ויזינו את הפחד - וחוזר חלילה.

מתסמונת האימה למתח כרוני

התחושה הכללית של אדם  הלוקה בתסמונת האימה היא של חיים "על הגבול" על "חוט דק". ההרגשה הכללית וההתקפים החוזרים ונשנים נותנים לאדם תחושה שהוא עומד על סף מוות (סובייקטיבי) , תחושות אלו לבדן יכולות "להרוג" כל אדם סביר ממתח. בשל הפחד העצום מהמוות (האורב לו בפינה), פוחתת המודעות של האדם למתח בו הוא שרוי. המתח, אינו נח לרגע ומפעיל בעצמו את התגובות הפיסיולוגיות שפורטו לעיל, תגובות אשר מגבירות אצל האדם את הפחד מפני קיומן. כמו במלכוד פועלים המתח והפחד על נפשו וגופו של האדם: אף עם ההבנה שהמוות לא נמצא מעבר לדלת, ממשיך הפחד להתקיים מעצם קיומם האפשרי של הסימפטומים הפיסיולוגיים. 

המתח אינו מפלצת שאי אפשר להכריע. תוכל לקרוא כאן על הדרכים לטיפול במתח ועל מחקר מדעי שמצא את הקשר בין עיסוי להרפיית מתח נפשי.